רקע

בשנת 1933 עלתה מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית (המפלגה הנאצית) לשלטון בגרמניה, בהנהגתו של אדולף היטלר. המפלגה הנאצית חתרה לממש את תורת עלויונות הגזע בארי על ידי חקיקה נגד אוכלוסיות מגזעים "נחותים" יותר, שמטרתה להחליש את כוחם ולבסוף - להרגם. כגון: יהודים, צוענים, הומוסקסואלים, חולי נפש וכל מי שלא יכול להגן על עצמו.

עקרון נוסף באידיאולוגיה הנאצית הוא מרחב המחיה. על פי עקרון זה, העם הגרמני הוא העליון והמשובח ולכן הוא זקוק למרחבים כדי להתפתח ולהשביח את עצמו. חובתו וזכותו של העם הגרמני להרחיב את גבולות מדינתו כדי שיהיה לו מרחב מחיה עשיר וגדול בו יוכל להתפתח. ההתרחבות תהיה בכיוון מזרח - כיבוש אדמת הגזעים הנחותים, היכן שנמצאים העמים הסלאביים החלשים, שישרתו את עם האדונים. הגרמנים היו מוכנים להסתכן במלחמה כדי להשיג את מרחב המחיה ולהגדיל את השטח המצומצם שהוקצה לגרמניה על פי חוזה ורסאי.

שטח גרמניה ע"פ חוזה ורסאי והכיבושים הראשונים בתחילת מלחה"ע השניה        

התפשטות השליטה הנאצית באירופה, 1942-1938

הפלישה לפולין והשלכותיה

חיילים גרמניים בפלישה לפולין

ב- 1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה לפולין ותוך כחודש חולקה פולין בין גרמניה לברית המועצות בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב. האוכלוסייה היהודית בפולין, כחלק מהאוכלוסיה הכללית, הופתעה מהפלישה המהירה, ובגלל התנהגותו המתונה של הצבא הגרמני בכיבוש מזרח אירופה במלחמת העולם הראשונה, לא הבינה את המצפה לה. פולין חולקו לשלושה חלקים: במזרח סופח לברית המועצות, האמצעי - ממשל צבאי שנקרא "הממשל הכללי של פולין" (בגרמנית: גנרלגוברנמן), והמערבי סופח לגרמניה.
לאחר הפלישה לפולין, התחילו הגרמנים בתהליך שהוביל ל"פתרון הסופי" של היהודים - מחיקת העם היהודי כולו.
לתהליך זה היו מספר שלבים:

שלב ראשון - ריכוז היהודים:

ב 21 בספטמבר שלח ראש משטרת הבטחון ריינהרד היידריך את "איגרת הבזק", שהכילה את ההוראות הבאות: 

1) יש לרכז את היהודים במהיירות המירבית בערים הגדולות בקרבת מסילות רכבת (הנמצאות בשטחי הגנרלגוברנמן)  וכך "לטהר" את השטחים מנוכחות יהודית ("יודנריין").

2) יש להקים "מועצות זקנים" (יודנראטים) שיהיו אחראיות על ריכוז היהודים.

3) אריזציה - יש להעביר עסקים ומפעלים יהודיים לידיים גרמניות, תוך התחשבות בצרכי הכיבוש והצבא הנאצי.

4) יש לשמור את "המטרה הסופית" בסוד, במקביל לביצוע שאר ההוראות.

שבועות אחדים לאחר כיבוש פולין פורסמו סדרת תקנות וצווים נוספים שמשצעותם והשלכותיהם היו:

* ריכוז היהודים ובידודם משאר האוכלוסיה

* הרס תשתיות כלכליות יהודיות

* שלילה מוחלטת של זכויות האזרח ליהודים

* הרס חיי התרבות היהודיים
* סימון היהודים בסימני הכר מיוחדים כמו הטלאי הצהוב, מעצרים, חטיפות והשפלה ציבורית.
* שימוש ביהודים כעובדי כפיה במגוון עבודות, בהתאם לצרכי הצבא הגרמני.
* רדיפה והתעללות ביהודים ללא גבולות ברורים.

שלב שני - הקמת גטאות:

הגטאות בפולין הוקמו בהדרגה בשנים 1939-1941. היהודים רוכזו בגטאות אלו, שנועדו לבודד אותם משאר האוכלוסיה. הגטאות הוקמו ברובעים יהודיים בסביבות הערים, ושררו בהם רעב, קור, מחלות ותנאי מחיה קשים מאוד. עקב כך, אחוזי התמותה בגטאות היו גבוהים. בני אדם מתו מרעב, ממגפות, מאלימות כלפיהם ומהתאבדויות. שני הגטאות הגדולים ביותץר הוקמו בערים ורשה ולודז'. לאחר מכן הוקמו גטאות השטחי כיבוש נוספים של הנאצים.

הגטאות נסגרו למעבר חופשי ורוב היהודים לא יכלו ולא הורשו לצאת ממנו, עד לגירושם למחנות ההשמדה. חלק מהיהודים בגטאות יצאו מידי יום לעבודות כפיה. יהודים רבים עסקו בפעולות הברחת מזון ומוצרים שונים אל תוך הגטו תוך כדי שהם נעזרים באוכלוסיה הפולנית, על אף הסיכון בעונשים חמורים והוצאה להורג.בשנת 1942, חוסלו רוב הגטאות, ושרידי הנשארים הועברו לגטאות מרכזיים, שם חוסלו גם הם.

שלב שלישי - השמדה המונית:

הצורך להשמיד כמות גדולה של יהודים בזמן מהיר הביא את הנאצים להכרה שיש להקים מחנות השמדה שאליהם יובלו הקורבנות. המחנה הראשון היה בחלמנו (דצמבר 1941) שבו רצחו את היהודים באמצעות שלוש משאיות גז גדולות. אל המחנה הובלו בעיקר יהודי לודז'. בנוסף לכך, הקימו הגרמנים חמישה מחנות השמדה נוספים ב"גנרלגוברנמן": בלזץ, סוביבור, טרבלינקה, מיידנק ואושוויץ. מחנות ההשמדה ייועלו עם הזמן על מנת ליישם את המטרה - רצח המוני של בני אדם במהירות וביעילות. מחנות ההשמדה שימשו להשמדה שיטתית של יהודים. 

צורת הפעולה:
ברוב המקרים הגרמנים היו מוסרים ליודנראט (מועצת זקנים יהודית) את מספר האנשים בהם היו מעוניינים למשלוח, והיודנראט פרסם את רשימות המגורשים על פי החלטתו. במקרים אלו המשטרה היהודית היתה צריכה לעצור ולכלוא יהודים רבים כסיוע לגרמנים לקראת הגירוש. בנוסף, גם הגרמנים עצמם ערכו פשיטות לתוך הגטאות ועצרו יהודים רבים. גירושים אלו כונו "אקציות". במהלך האקציות הובלו היהודים לתחנת הרכבת תוך הטעיה שהם מובלים למחנות עבודה. בתחנה דחסו את היהודים לקרונות משא אשר נועדו להעברת בהמות, ללא תנאים בסיסיים. עם הגעתה של הרכבת הורדו היהודים לאיזור שהוסווה לרציף לכל דבר.  המובלים התבקשו לכתוב את שמותיהם על המזוודות בהטעיה שישובו לראות את חפציהם - וכך לא ידעו שדרכם אינה אלא הדרך אל המוות. הם הופרדו לשתי קבוצות - אחת של גברים והשניה של נשים וילדים. כהמשך להטעיה אמרו ליהודים שעליהם לעבור תהליך חיטוי ורחצה, לכן הם צריכים להתפשט בצריף מיוחד, לאחר שהובטח להם שבגדיהם וחפצי הערך שהביא עימם יוחזרו אליהם בסוף התהליך. ישירות מהצריף הובלו היהודים לתאי הגזים והושמדו.

לודז'

לודז' היתה עיר תעשייתית גדולה וכונתה מנצ'סטר הפולנית. היהודים היו גורם חשוב בתעשיית העיר.

לפני מלחמת העולם השניה ישבו בלודז', העיר השניה בגודלה בפולין, כ-672,000 תושבים, מתוכם כ-233,000 יהודים. בקהילה היהודית בלודז' התפתחו חיים ציבוריים ותרבותיים תוססים, הוקמו בה בתי ספר יהודיים מזרמים שונים, גימנסיות יהודיות, תיאטרונים, מועדוני ספורט יהודיים ופורסמו עיתונים יומיים ביידיש. מפלגות יהודיות מכל גווני הקשת הפוליטית פעלו בה ולצדן תנועות נוער יהודיות על אלפי חבריהן.

ב-8 בספטמבר 1939, עם כניסת הגרמנים ללודז', הופסקה הפעילות התוססתץ הגרמנים החלו מיד במסע רדיפות נגד היהודים, ורבים נתפסו ברחובות ונלקחו לעבודות כפיה שונות שהיו מלוות בדרך כלל בהשפלות קשות והתעללות פיזית. במקביל הגרמנים פרסמו צווים רבים בדבר נישולם של היהודים מחיי הכלכלה כגון הגבלת כמות הכסף המותרת ליהודי (עד 2,000 זלוטי) ואיסור לעסוק בענפי ייצור שונים, כגון טקסטיל ותעשיית העור. הגרמנים אסרו גם על התפילה בציבור ואילצו את היהודים לפתוח את עסקיהם בשבת וחג.

בתחילה לודז' לא סופחה לרייך הגרמני אלא נכללה בשטחי הגנרלגוברנמן. בעקבות לחצים רבים סופחה העיר לשטחי הרייך הגרמני ב-9 בנובמבר 1939 ומיד הוחמר מצבם של היהודים. ב-14 בנובמבר 1939 חויבו היהודים בלודז' לענוד על זרועם סרט שרוול צהוב, שהוחלף תוך זמן קצר לטלאי צהוב. בין ה-15 ל-17 בנובמבר פוצצו הגרמנים והציתו את בתי הכנסת המרכזיים בעירף מינו נאמנים גרמנים לעסקי היהודים ולבתי החרושת שלהם והפקיעו את רכושם.

כל זה נועד לזרז את יציאתם של היהודים מהעיר. לודז', כמו כל שטחי הווארטלאנד המסופחים, נועדה להיות נקייה מיהודים (יודן-ריין).