היודנראט

היודנראט הם מועצת זקנים יהודית אשר מונתה על ידי הגרמנים להיות ההנהגה של היהודים בגטאות ולהיות חוליית הקשר היחידה בין השלטון הנאצי לבניהם. בכל קהילה יהודית שנכבשת על ידי הנאצים ממונה יודנראט. מטרתם הייתה לתווך בין הנאצים ליהודים ולמלא אחר הוראות הנאצים ולהיות מעין ממשלת יהודים קטנה בתוך הגטו, ממשלה שהייתה כפופה לשלטון הגרמני.

ההוראות למינוי יודנראט בקהילות היהודיות נקבעו על ידי היידריך ונשלחו ב"איגרת הבזק", ב 21 בספטמבר 1939, אל כל ראשי האיינזצגרופן.

תפקידי היודנראט היו:

1. פקודות של רישום רכושם של היהודים ורישום היהודים עצמם.

2. היה עליהם לדאוג להספקה של כל השירותים החיוניים: דיור בגטו, אספקת המים והחשמל, קבורה, סעד וחינוך, שירותי דת, חלוקת מזון, עבודה ותעסוקה, בריאות ותברואה 

3. פיתוח מקורות תעסוקה: 

    *כורח כלכלי- לשפר את מצבם של אנשים בגטו על ידי מציאת תעסוקה בשבילם.

    * כדי  להוכיח את היעילות של הגטו לגרמנים, ובכך להציל כמה שיותר את היהודים בגטו ואת עצמם קיומו של הגטו.

4. כשהמצב בגטאות הורע בעקבות הצפיפות והרעב תפקידם היה להפסיק מגיפות ומחלות ובשלב מאוחר יותר מסירת היהודים למשלוחים.

היודנראט בגטו לודז'

רומקובסקי וחברי מועצת היודנראט, לודז', פולין

בלודז' כינו היהודים את היודנראט שלהם Beirat (מועצה מייעצת). ישיבתה הראשונה של היודנראט הראשון בלודז' התקיימה ב-11 בנובמבר 1939, היא התקיימה בנוכחות איש גסטאפו שהטיל פחדו על המועצה. בבוקר המחרת הוא זימן יותר מ-20 חברי המועצה למשרדי הגסטאפו, שם עונו ונרצחו כולם למעט שלושה, ביניהם רומקובסקי (שמונה לאחר מכן ליושב ראש היודנראט ועליו נדבר בהמשך).
היו אנשים בגטו שסירבו לקחת חלק במועצת הגטו, ואף נטשו את מקצועם ונרשמו כפועלים.
היודנראט בגטו לודז' נחשב למאורגן יחסית ואף סיפק שירותים קהילתיים יוצאי דופן יחסית לגטאות אחרים, כמו שירותי מזון, בריאות, חינוך, דואר ותרבות.
היודנראט בגטו לודז' נאלץ גם להתמודד רבות עם המגפות והמחלות שפשטו בגטו. ציוד רפואי היה מוגבל והצפיפות הייתה איומה.

המבנה הארגוני של המועצות

את תפקידי מועצת היודנראט היה ניתן למיין ל-3 קבוצות:

1. תפקידים שהוטלו מטעם הרשויות הגרמניות - כמו עריכת מפקדי אוכלוסין של היהודים, אספקת כוח אדם יהודי לעבודות כפייה, רישום מועמדים למחנות עבודה או גירוש וכו'.
2. תפקידים שגרתיים שהיו בעיקר המשך לפעילות הקהילה היהודית לפני המלחמה - כמו סעד, טיפול רפואי, כלכלה ותרבות.
3. תפקידים חדשים שהפכו לכורח המציאות בעקבות הניתוק המוחלט של האוכלוסייה היהודית בגטו משירותים ממשלתיים ועירוניים - כמו אספקת מזון, ניהול המגורים בגטו, תעשייה, בריאות, משטרה, שירותים משפטיים וכו'.

ריבוי התפקידים של המועצות הצריכו התפתחות של מנגנון מנהלי מסועף. המבנה הארגוני של המועצות התרחב לאחר שהושלמה התכנית של הגרמנים לניתוק מוחלט של היהודים מן המסגרת הכלכלית, הממשלתית והעירונית, ועם סגירת האוכלוסייה היהודית בגטו נוצר מצב של בידוד כמעט מוחלט של האוכלוסייה. לפי התכנית של הגרמנים ה"אוטונומיה"  של הגטו הייתה צריכה להיות שלמה, ולכלול את כל התחומים הדרושים לקיום של יחידה חברתית מאורגנת ובלתי תלויה.

המועצות נאלצו לפתוח מחלקות חדשות ולחדש, או לארגן מחדש, מחלקות ישנות כדי להתמודד עם האחריות ההולכת וגדלה, ועם הצורך הגובר בעל כורחם לקיים מגעים יום יומיים עם השלטונות העוינים.

תרשים מנגנון ראש מועצת היהודים בליצמנשטאט (=לודז')
(מתוך "הכרוניקה של גטו לודז'")